מאמרים בתחום דיני משפחה ירושה וגישור – מידע, עצות ופתרונות משפטיים

הכתובה, אותו מסמך שנחתם על ידי הבעל וניתן לאשתו במעמד החופה, היא בעצם שטר חוב שבו מתחייב הבעל לדאוג לרעייתו ולמלא את כל חובותיו כלפיה.

סרבנות גט היא ההגדרה למצב שבו גבר או אישה הנשואים על פי ההלכה מסרבים לתת גט לבן או לבת זוגם, למרות שאלה מעוניינים להתגרש.

לבגידה השלכות קשות על המשך חיי הנישואים כאשר במקרים רבים מדובר למעשה על סיומם. הבגידה בתרבות המערבית נחשבת כפעולה שאינה מוסרית ובישראל הדבר משנה תוקף בכל מה שקשור להליך הגירושין והשלכותיו הכלכליות על הצד שנתפס בבגידתו. להלן כל מה שחשוב לדעת על הקשר שבין בגידה להשפעה שלה על הליך הגירושין עצמו.

היום כל הסטטיסטיקות מצביעות על כך, שאחוז הגירושין בישראל עולה מדי שנה. ככל שעולה מספר המקרים, יש הרבה יותר שאלות בנושא של חישוב דמי מזונות ילדים, שכן אף פעם לא בטוח שנוקבים במספרים המתאימים. ועדת שיפמן היא הגוף המוכר ביותר שדן בעניינים אלה, אבל דיונים בנושא מתקיימים גם בהרבה ערכאות אחרות.

אמנם, גירושין הם היום לא דבר שהוא בגדר טאבו, ויש הרבה מאוד זוגות שמתגרשים, אולם על מנת שבית הדין הרבני יחייב בעל לתת גט לאשתו או אישה לקבל גט מבעלה בפסק דין – חייבת להיות עילה לגירושין שמקובלת על בית הדין על פי הדין העברי. מהן העילות המקובלות על בית הדין ואיך ניתן להבטיח קבלת פסק דין המחייב גירושין? כל התשובות במאמר שלפניכם.

כאשר בעל ואישה מחליטים לפרק את קשר הנישואין שלהם ואת משפחתם, אין הדבר אומר כי הם מפסיקים לתפקד בתור יחידה כלכלית שאמורה לספק עבור ילדיהם את כל שהם זקוקים לו. מזונות הילדים מהווים את הסכומים שאותם על האב להעביר לאם עבור הטיפול בילדים, והם מהווים חלק בלתי נפרד מהסכם הגירושין, אולי אף החלק המרכזי שבו. להלן מידע מקיף אודות מהותם של המזונות וההליך המשפטי שסובב סביב קביעתם.

כאשר שני בני זוג נשואים מחליטים "לפרק את החבילה" ולהיפרד באופן רשמי במסגרת הסכם גירושין, יש שתי אפשרויות עיקריות לסדר ביניהם את העניינים

בדיוק כפי שנישואין הינם מיסוד פורמלי של חיי בני הזוג, כך גירושין מהווים את הסיום הפורמלי שלהם. מדובר בתהליך לא פשוט, שכולל היבטים רבים של פירוק התא המשפחתי בנוסף לעוצמות הרגשיות העצומות הנגרמות כתוצאה מכך. מסיבה זו עלולות לצוץ לא מעט בעיות אפשריות בדרך אל הגט המיוחל, וכאן נעלה את הנפוצות שבהן.

לפי החוק בישראל, ילדים מוגדרים כקטינים עד הגיעם לגיל 18. אי לכך ובהתאם לזאת, הם כפופים לאחריותם של הוריהם או גורם אחר הממונה עליהם, הן מבחינת צורכיהם הפיזיים ורווחתם הנפשית, והן מבחינת אחריות על מעשיהם.

תביעת שלום בית מוגשת לבית הדין כאמירה של אחד מבני הזוג העומד בפני הליך גירושין, כי הוא אינו מעוניין בפירוק התא המשפחתי אלא מעוניין לפעול למען שלום בית. בחלק מהמקרים הבקשה מוגשת בתום לב, באמת מתוך רצון של אחד מבני הזוג לשקם את היחסים המשפחתיים ולמנוע את "פירוק החבילה", אולם במקרים רבים אחרים היא מוגשת רק כדי "למשוך זמן" ולתת לאותו אדם את האפשרות לתכנן מהלכים שיפעלו לטובתו בתהליך הפירוד והגירושין, כגון שיפור המצב הכלכלי ובמקרים קיצוניים גם תכנון של בריחה מהארץ.

אם אתם עומדים בפני הליך גירושין, אתם בוודאי עוסקים הרבה בנושא של חלוקת רכוש. אם אכן כך, מומלץ מאוד להסתייע בעורך דין המתמחה בתחום, על מנת שהתהליך יתנהל בצורה כמה שיותר בטוחה עבורכם. אחרי הכול, כש"מפרקים את החבילה", כל אחד מהצדדים רוצה בדרך כלל לקבל כמה שיותר, ואם לא מתנהלים נכון אפשר להגיע למצבים בכלל לא נעימים.

אם הגעתם לעמוד זה בחיפוש מידע אחר צו הרחקה, כנראה שיש סיבה טובה לכך שאתם בודקים אפשרויות לגבי הרחקת אדם מסוים מכם או מאדם אחר היקר לכם. יישום צו שכזה הוא תמיד מורכב ומעורר הדים של מקרים אנושיים לא פשוטים בלשון המעטה – אך בהחלט ישנם מקרים בהם אין ברירה ודרך פעולה משפטית זו היא אכן המומלצת והיעילה ביותר מבחינות שונות, בטיחותיות ורגשיות למשל.

רכישת דירה, כמו גם מכירת דירה, הן אירועים מאוד משמעותיים בחיים, וחשוב לעשותם בצורה יסודית ונכונה – על מנת ששני הצדדים יהיו מרוצים. לכן, חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דיו מקרקעין, אשר לא רק יכתוב את הסכם המכירה אלא גם ילווה את הצד אותו הוא מייצג על מנת שזה יקבל את כל מה שמגיע לו מהעסקה.

הקדשות פירושן תרומה. מקורן בהקדשת הנכסים לבניית המשכן הנזכרת בתחילת פרשת תרומה שבספר שמות כ"ה, ועד היום הן מהוות חלק חשוב ובלתי נפרד מחוגים מסוימים ביהדות. בגלל ריבויים של ארגוני הצדקה השונים שאפיינו את היהודים שחיו בגולה, המשיכה המסורת גם לארץ ישראל וכיום יש הרבה מאוד ארגוני צדקה שכל כולם עוסקים בהקדשות.

נושא הגיור הוא, ללא ספק, אחת מן הסוגיות הבוערות ביותר בקרב מוסדות הדת בכלל, ובנקודת המפגש שבין מוסדות הדת ומוסדות המדינה בפרט. לענייננו, הדיון בנושא מתבצע במישור השני, קרי משמעות הגיור בעיני החוק והמדינה.

כפי ששמם מעיד, צווים זמניים הנם צווים שיש להם מטרה ומועד תפוגה. כך, למשל, יכולים בתי משפט לענייני משפחה ובתי דין רבניים להעניק צווים זמניים במטרה להבטיח את קיומם התקין של הליכים עתידיים.

על פי חוק הירושה, לאחר מותו של אדם כל נכסיו עוברים ליורשיו – שיכולים להיות יורשיו על פי דין או יורשים על פי צוואה. היורשים על פי דין הם קרובי משפחתו של הנפטר – בן זוגו, ילדיו, צאצאי ילדיו, הוריו ואחיו. היורשים על פי צוואה הם כל מי שנמצא בחיים עם מותו של הנפטר או שנולד עד 300 יום לאחר פטירתו, ומוזכרים בצוואתו של הנפטר כיורשי נכסיו או חלק מהם. בין אם הותיר הנפטר אחריו צוואה ובין אם לא, נכסיו יוכלו לעבור אל היורשים רק לאחר שאלה ידאגו להוציא צו ירושה על פי החוק הקיים בישראל. אמנם צווי ירושה אינם יוצרים את זכויות היורשים, אולם הם מצהירים על זכויותיהם ולכן, כדי לקבלן, יש לדאוג להוצאת הצו.

טקס החליצה הנו מנהג עתיק יומין, שראשיתי בציווי מן התורה, בספר דברים, פרק כ"ה, פסוקים ו-י. לפי הציווי, כאשר מת גבר נשוי, מבלי שהותיר אחריו בן זכר לרשת אותו ולשמר את שמו, ולאותו אדם יש אח, לא תחשב אלמנתו כפנויה להינשא עם גבר זר, אלא תיועד ל"יבמה", אחיו של המת. על האח מוטל להינשא לאלמנה כדי להקים זרע לאחיו. הבן הבכור אשר ייוולד יקום על שם אחיו המת, וכך לא יימחה שמו מישראל. כבר באותו המקום מכירה התורה באפשרות שהאח לא יחפץ לקחת את יבמתו לאישה. במקרה זה חל טקס החליצה, שמטרתו לחלץ את השניים מן המחויבות זה לזה ולשחררם להינשא כרצונם. במסגרת הטקס, נדרשת האישה לגשת אל הגבר, לחלוץ את נעלו מרגלו, לירוק בפניו ולומר שכך ייעשה לאיש שמסרב לבנות את בית אחיו.

כאשר אדם נפטר וקרובי משפחתו מעוניינים לממש צוואה שהותיר אחריו, עליהם להגיש בקשה לקיום צוואה.

מספר תיקי הגירושין עולה בישראל מדי שנה באופן חד למדי. בין ההשלכות של צעד שכזה על כל בני המשפחה, ניתן למנות גם את הקרע שהסכסוך מעצים וכן הכבדה כלכלית משמעותית על כל אחד מהצדדים. גירושין בהסכמה הינם גירושין אשר "נחתמים" בהסכם משפטי תוך הסדרת כל המחלוקות מראש. כך ניתן להימנע מלהיגרר למאבקים משפטיים מייגעים המוכרעים בסופו של דבר באופן חד צדדי על ידי בתי המשפט.